מי הושיבך בדד?
שאלה מיוחדת שאל הקדוש ברוך הוא את ירושלים, כפי שאמרו חז"ל בילקוט (איכה תתר"ג): "איכה ישבה בדד - אמר רבי נחמיה, אמר הקב"ה לירושלים מי הושיבך בדד? אמרה לפניו, ריבונו של עולם מי יכול להושיבני בדד??? אלא אתה בלבד. נגעה בי ידו של פרעה ולא ישבתי בדד וכיון שנגעה בי ידך, ישבתי בדד, שנאמר מפני ידך בדד ישבתי. ד"א בדד, בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה".
והדבר מוקשה, מה משמעות שאלתו של הקב"ה. ובדומה לכך מסופר בגמרא (גיטין נ"ח): "ת"ר, מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי. אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים. אמר ’מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים’. ענה אותו תינוק ואמר ’הלא ה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו". אמר, מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו - רבי ישמעאל בן אלישע". ממה התפעל כל-כך רבי יהושע בן חנניה עד שבגלל כך פדאו בממון הרבה? הלא הילד השיב לו בפסוק מפורש.
אלא, שאל רבי יהושע את הילד, מה קרה? איך הגענו למצב כזה שתינוקות בבית האסורים? יכל הילד להשיב, היתה מלחמה. לרומאים יש יותר כח והם ניצחו ולקחו בשבי גם ילדים. וכך ירושלים יכלה לומר לקב"ה איכה ישבה בדד? היינו במצור ובמלחמה. נכשלנו, נשברנו וישבנו בדד.
אך ירושלים יודעת את האמת. לא ידו של פרעה ואף לא ידי הרשעים הארורים הושיבוה בדד,
כי אם ידו של הקב"ה - מפני ידך בדד ישבתי.
והתינוק יודע שלא הלכנו בדרכי ה, לא שמענו לתורתו, הלא ה זו חטאנו לו - ולכן נלקחנו בשבי עוללים וזקנים. ה יתברך אמר לה, לירושלים, מקודם היו לך אוהבים רבים ועתה הפכו האוהבים לאויבים. זה הרי לא טבעי שכל-כך אוהבים יהפכו לאויבים. דבר מה הוא. ולכן אומרים בסוף איכה "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה. וכן הוא אומר "טוב וישר ה - על כן יורה חטאים בדרך". אדם צריך לעשות חשבון הנפש, חיפוש, נחפשה דרכינו, נחקור אם הדרך טובה היא אם רעה. ואם רעה היא, נעזבנה ונשובה אל ה’. וכאשר יש בהם בישראל כניעה מלפני רבונו של עולם, יש בהם הכרת החטא ויש בהם תפילה, אז מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה.
שאלת איכה המהדהדת בדברי משה רבינו, ישעיה הנביא וירמיהו הנביא, מהדהדת גם היום, ובמצבינו אשר הוא בשפל המדריגה ובית קודשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו עדיין לא נבנה, הרי כאילו הוא חרב בימינו. ויותר מכל נחפשה, נחקורה ונשובה. תהא בנו כניעה והכרת
החטא, ובתפילה לריבונו של עולם נשא לבנו אל א-ל בשמים והוא יעננו ויושיענו תשועת עולמים.
