עבד נאמן קראת לו
משה רבינו נתעטר בתואר מיוחד "כי עבד נאמן קראת לו", וכן אומר הפסוק "משה עבדי מת", וכן הוא אומר "זכרו תורת משה עבדי". ויש להבין מהי ההדגשה עבד נאמן ומדוע נקרא בשם עבד, הלא אמרו חז"ל (שמות רבה כד) "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הוא מרחם עליהם כאב על בנים ובזמן שאין עושין רצונו הוא רודה אותן כעבד" - ומשה רבינו נקרא עבד???
אלא אמרו חז"ל על הפסוק שאמר משה רבינו "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" - "אמר לו הקב"ה למשה, אין אתה יודע מה לעשות, אתה רוצה לאחוז את החבל בשני ראשיו. אמר לו, אם אעברה נא אתה מבקש לקיים, בטל סלח נא. ואם סלח נא אתה מבקש לקיים בטל אעברה נא" (דברים רבה ז). הקב"ה מעמיד בפני משה רבינו אפשרות בחירה, או לקיים סלח נא שביקש על כללות ישראל או לקיים אעברה נא ולהכנס לארץ ישראל. אמר משה, יכול אני להגיד להקב"ה שאעבור את הירדן, אכבוש את הארץ, אבל כלל ישראל יפגע. לא יתקיים בהם סלח נא. ואם-כן משה רבינו מוכן לוותר על הענינים האישיים למרות שנראה שגם מגמתו להכנס לארץ איננה גשמית ובכל זאת הוא מעדיף את טובתם של כלל ישראל. וגם כשאמר לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה לאחר חטא העגל "ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב) מוותר משה על הגוי הגדול הפרטי ומבקש את שלומם של ישראל.
יתר על כן, אמר לו הקב"ה למשה "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" והביא רש"י משם חז"ל "שלא יאמרו, הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן, מפציר". כלומר, יכל משה רבינו להמשיך להתחנן ולהפציר והקב"ה היה שומע לו, אבל זה לא עבד נאמן. עבד נאמן עושה את רצון אדונו ואינו מפציר יתר על המידה. ועוד, דרכם של עבדים שמשתמטים ממלאכה ומטילים את האחריות על האחרים, אבל עבד נאמן נושא את העול עליו ולכן עבד נאמן עדיף מבן או שהוא תוספת על בן.
ובאמת מגמתו של משה רבינו היתה כדברי חז"ל (סוטה י"ד) "דרש רבי שלמאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ-ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו ישראל ואינן מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו על ידי". אמר לו הקב"ה למשה "רב לך", שכר גדול הוא יקבל כאילו קיים בעצמו את המצוות והשכר רב טוב הצפון בעולם הבא הצדיקים. וכלשון השפתי חכמים "יותר ממה שתכנס לארץ". וזהו בעצם שכרו של העבד הנאמן השמח בחלקו ומקבל עליו גזירת מלך לטובתם של ישראל.
ויש גם המסבירים שהרי פרשת ואתחנן נקראת תמיד בשבת נחמו שלאחר תשעה באב. ואחד הטעמים שמשה לא נכנס לארץ שהרי כל מעשיו קיימים לעולמי עד, וכן הוא אומר "עצי שיטים עומדים וכל כלי המשכן עומדים גנוזים עד ביאת המשיח. אם היה נכנס משה לארץ בזריזותו היה בונה מיד את בית המקדש וחלילה לאחר ה"ונושנתם" לא היה הקב"ה יכול לכלות את חמתו על העצים והאבנים כי זהו בנינו הנצחי של משה ולכן אמר לו ה אתה עבד נאמן ולטובתם של ישראל אל תכניס אותם לארץ, ומשה רבינו רעיא מהימנא נשמר ונזהר בכבודם שלומם וטובתם של ישראל.
