יראת השם היא אוצרו
"ועתה מה ה אלוקיך דורש מעמך כי אם ליראה את ה אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצוות ה ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך".
והגמרא במסכת ברכות שואלת מה ה אלוקיך שואל מעמך "אטו יראה מילתא זוטרא היא?" - רק זה, זה דבר קטן. והגמרא מתרצת כן, כלפי משה זה דבר קטן.
והשאלה הנשאלת, הרי בפסוק לא כתוב רק ליראה. כתוב ללכת בכל דרכיו, אהבת השם בלב ובנפש, שמירת התורה והמצוות ופשיטא שזה לא דבר קטן, כיון שמנויים בפסוק דרכי עבודת השם?
אלא, כשיש יראת השם היא מביאה את האדם ללכת בכל דרכיו ולדרגה נוספת לעבוד את ה באהבה ולעובדו בכל לבבו ובכל נפשו, אך תחלת מעשיו של האדם ליראה את ה.
אם יש יראה - יש הכל. אם יש יראה - ממנה מגיעים לאהבה, לעבודת השם בשלמות, והיא היראה הדרגה הראשונה בעבודת ה. ועל-כן נאמר לאברהם אבינו בנסיון העשירי "באחרית נוסה בסוף העשרה" "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה".
בנסיון הראשון של זריקה לכבשן האש לא היה ירא אלקים? אלא הסביר בעל העקידה
שכאן מדובר לא ביראת העונש אלא ביראת הרוממות. יראת הרוממות היא יותר
גבוהה מאשר לעבוד את ה באהבה.
ולפי דרכנו, הכוונה היא עתה ידעתי. כיצד הגעת לדרגה כל-כך גבוהה של העקידה? כי יש בך יראת השם והיא שהביאה אותך לאהבת השם וליראת הרוממות.
ומה שאמרו חז"ל כלפי משה מילתא זוטרתי, היא יראת שמים. הסבירו המפרשים שמשה רבינו היה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה. אמר לעם ישראל, אם אני "הפשוט" הצלחתי לעבוד את ה מיראה, קל וחומר שאתם שבעיני חשובים ממני תוכלו לעבוד את השם מיראה.
וכבר אמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". יראת שמים, כפי שהסבירו חז"ל,
בידך היא. מה ה שואל מעמך, אתה יכול להגיע לדרגה הזאת.
וכאמור, האדם לא יכול לומר אין לי את הכח להגיע ליראת ה, אם ה שואל מעמך, ה שברא ויצר אותך, הוא השואל מעמך את היראה סימן הוא שהקב"ה נטע בכח האדם את היכולת להתגבר ולהגיע לדרגת היראה.
יראה האדם לנגד עיניו את דרגת יראת הרוממות של אברהם אבינו ויראת השם של משה רבינו רעיא מהימנא, ויאמר לעצמו מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, וידע שיש בכוחו להגיע לדרגת יראת שמים.
ולך נא ראה מה שכתב ה"מסילת ישרים" על "היראה" וסיכם את דבריו "יראת השם היא אוצרו", היינו על ידי יראה אפשר להגיע לאוצרות גדולים, לאהבה את השם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם.
