שופטים
מצוה מיוחדת נאמרה למלך "והיה בשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת. . . והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה". וכתב הרמב"ם (פ"ג מהלכות מלכים ס"א): "בעת שישב המלך על כסא מלכותו, כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו. ומגיהו מספר העזרה על-פי בית דין של שבעים ואחד... יוצא למלחמה והוא עמו, נכנס והוא עמו, יושב בדין והוא עמו, מיסב והוא כנגדו, שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".
המלך צריך לכתוב ספר תורה לשמו של אותו המלך. מלך אינו כשאר בני אדם, שהרי למלך יש בעיות רבות כלכליות וחברתיות ציבוריות ופרטיות, הנהגת המדינה, בטחונה וכלכלתה. וכיצד כותב ספר תורה? אמרה התורה "מלפני הכהנים הלווים", וכלשון הרמב"ם "מגיהו מספר העזרה על-פי בית דין של שבעים ואחד". וכל-כך למה? המלך שיש לו אחריות גדולה וצריך לפתור בעיות רבות, ילמד בתורה, יהגה בתורה וידע כיצד להנהיג את העם וידע כיצד למלוך. לא יבחר לו דרך חדשה, שיטת הנהגה עצמאית, אלא יהא קשור לכהנים וללויים, לספר התורה שבעזרה על-פי בית דין של שבעים ואחד. וגם בשעה שיוצא למלחמה צריך להתיעץ בבית-דין בסנהדרין, להתיעץ עם הרבנים ולקבל את הסכמתם וברכתם (ועיין רש"י ברכות ג ע"ב ורמב"ם הנ"ל פ"ה ה א - ב). כל התנהגותו של מלך בישראל צריכה להיות רק על-פי התורה, בין במלחמה בין בדין, ואפילו כשאוכל צריכה התורה להיות כנגדו, שידע עם מי הוא מיסב וכיצד הוא מסב. והתורה מדגישה ואומרת למען ילמד ליראה את ה, ללמוד כיצד לירא את ה’ אפשר רק על-ידי לימוד התורה.
זאת ועוד, המלך מבקש להנהיג את העם אך כיצד יכול הוא להורות לאחרים שילכו בדרכה של תורה אם הוא מפנה לה עורף? כיצד מלך שהגיע למשרה רמה זו ששולט ומולך יגיע לדרגה של "לבלתי רום לבבו מאחיו ובלתי סור מן המצוה". אם אינו לומד תורה, אינו הולך בדרך התורה??? (ועיין ראב"ע ורמב"ן בפסוק י"ט). ומעתה יש למלך חיוב ללמוד תורה יותר משאר העם! ובזה אפשר להסביר את דברי הגמרא (סנהדרין כ"א), שאמרה שהמלך כותב ספר תורה קטן ותולה אותו בזרועו כעין קמיע, והרמב"ם לא הזכיר פרט הלכתי זה (ועיין כס"מ ורדב"ז במקום). והכוונה היא, יראת השמים של המלך אינה תלויה בגודל הספר ולא בקשירה על זרועו, אלא בהתנהגותו עשרים וארבע שעות בדרך התורה. וכאשר ידע לקרוא בתורה וינהג כהלכה יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".
ובדרך הרמז יש לבאר במצות מינוי מלך "שום תשים עליך מלך... מקרב אחיך תשים עליך מלך. לא תוכל לתת עליך איש נכרי". ישים לב כל אחד ואחד מישראל שתמיד ינהג לפי דרך מלכו של עולם, דרך שהקב"ה בחר בה. על זה נאמר יעזוב רשע דרכו. אלא ילך בדרך של טוב וישר ה - על-כן יורה חטאים בדרך. ואל תתן לאיש נכרי, זה יצר הרע, לשלוט עליך.
וכדרך שפירש רש"י (שמות י"ב מ"ג) "כל בן נכר לא יאכל בו - שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים". אלא תמיד תהא אימתו של מלך עליך בבחינת "שויתי ה לנגדי תמיד", ובזה יהפך האדם לבן מלך וכל ישראל מלכים בני מלכים.
