את היציאה למלחמה כנגד האויב תארה התורה ואמרה: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה אלוקיך בידך ושבית שביו". ובהמשך הפרשה נאמר "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע". וידועה שאלת המפרשים מדוע דברה התורה בלשון רבים - אויביך, וסיימה בלשון יחיד - ונתנו? וכן, מדוע נאמר למלחמה ולא להלחם? (עיין ב"פני דוד" להחיד"א ו"כלי יקר" במקום).
והסבירו, שכאן מדובר במלחמת היצר הרע. דרכו של היצר הרע לבוא אל האדם בגוונים שונים, פעם אוהב וידיד, פעם יורד ומשטין, עולה ומקטרג, פעם מכניס בלבו גאוה שלא ילמד תורה מאדם מסוים ופעם מכניס בלבו מדת הענווה שלא יקיים מצוות באמור לו תולעת אתה ולא איש. והיצר מתגנב לאדם בסתר ופעם בא בגלוי ולפעמים מעמיס על האדם מצוות כדי שלא יוכל לקיימן. ודרכו כדרך השטן וגונדא דיליה.
ולכך צריך האדם לדעת שמלחמה זו היא מלחמה ככל המלחמות כולן לבל יחשוב האדם שהוא בעצמו עשה את המלחמה, אלא הקב"ה מסייעו "והבא ליטהר - מסייעין בידו", שהרי האדם באופן טבעי לא יכול להלחם עד מלך זקן וכסיל, נגד יצר הרע שבא לאדם כבר עם יציאתו לאוויר העולם. שמא יאמר האדם, היצר הזה יש לו נסיון מזמן בריאת העולם והוא מלאך מאש ואיך אוכל לו? מדריכה אותו התורה ואומרת לו תתחיל להלחם ותהיה לך סייעתא דשמיא. אם כי אמרו חז"ל (קדושין פ"א:) שפלימו קלל את היצר הרע. אמר לו היצר "למה הורגלת לקללני"? (רש"י) שאל אותו פלימו, מה אומר בכדי "לדחותך מעלי שלא תחטיאני"? אמר לו, תאמר יגער ה בך השטן.
ובאמת, אסור לו לאדם להתגרות בשטן ואפילו נענועי הלולב יזהר שלא לומר דין גירא בעיני שיטנא (סוכה ל"ח), כדי שהיצר הרע לא יתגרה בו. וכלשון רש"י שם "וישאנו לטעות מעל קונו וימסור עצמו על הדבר". וזה נרמז בדברי התורה "ונשמרת מכל דבר רע. אל תגיד עליו דברים רעים אלא תתפלל לקב"ה שהוא השי"ת יסייע לך.
וכבר ידוע מה שהסביר גאון עוזנו ותפארתנו, בעל הבן איש חי, על הפסוק "מאויבי תחכמני" - יראה האדם כמה מאמצים משקיע בו היצר הרע כדי להסיתו ולהדיחו ומתמיד בדבר ועושה מעל ומעבר למה שמצווה בכדי להכשיל את האדם. מאויבי תחכמני - מהאויב תחכים אותי ללמוד את דרכיו כיצד להתגבר עליו. והוא שרמזה התורה "ושבית שביו" - בשני אופנים, אם נלכדת ברשתו והוא שבה אותך והכשילך, תלחם נגדו, תחזור בתשובה להשיב את השביה.
וגם ושבית שביו - תלמד ממנו כיצד הוא נלחם ואף אתה תלחם בו בדרכיו ובשיטותיו. וכבר מובטחים אנו מהקדוש ברוך הוא שברגע שאדם מתעורר לעשות תשובה מלמטה, מסייעין לו מלמעלה בבחינת והתקדשתם מלמטה והייתם קדושים מלמעלה.
